מקומו של תסביך אדיפוס במחשבה הפסיכואנליטית, עיון תיאורטי
והשלכות קליניות - ד"ר שלומית כהן

המושג "תסביך אדיפוס" היה לאחד מסימני הזיהוי של הפסיכואנליזה, אך נראה כאילו איבד את חשיבותו. בסדנא נעקוב אחרי התפתחות המחשבה התיאורטית על תסביך אדיפוס, למן התגבשות הרעיון אצל פרויד, ולאור שינויים בדגשים התיאורטיים במשך מאה שנה. נוכחות התסביך האדיפלי בעבודה עם ילדים תידון תוך כדי ניתוח חומר קליני אשר יובא על ידי המשתתפים.

הסדנה תעסוק בתחומים מרכזיים באתיקה של הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית: הסודיות והיחסים הכפולים. נדון ברציונל הטיפולי של השמירה על הסודיות וההמנעות מיחסים כפולים. נשתמש בדוגמאות מן הספרות המקצועית, כמו גם בסוגיות מתוך העבודה היומיומית של התלמידים. תוך כדי הסדנא נדון גם בשאלה מה היא אתיקה מקצועית ומה היא חשיבותה המיוחדת במקצועות הטיפוליים.

ביון דיבר על הצורך "לעשות פסיכואנליזה / (פסיכותרפיה)" ולא "לדבר על פסיכואנליזה/ (פסיכותרפיה)", ועל אלמנטים ש"אמורים להיות בשימוש בחדר הטיפולים" .רעיונותיו ופיתוחיו השפיעו על העבודה הקלינית של רבים. "הטכניקה נעשתה עשירה יותר, מרגשת יותר, ואולי מועילה יותר בשביל הפציינטים שלנו, מה שאולי הכי חשוב" (איזאבל לוזריאגה, 2000). ננסה להבין מעט יותר מחשבות אלו, באמצעות קריאה משותפת והדגמה קלינית.